מאחורי המספר | דסק המחקר של "השוק הפיננסי" | אוקטובר 2026
מה תלמדו בכתבה
- מי מרוויח בשרשרת של מרכז נתונים (דאטה סנטר), ואיפה הסיכון.
- מה אומרים המספרים, ומה הם לא אומרים, כולל צוואר הבקבוק של החשמל בישראל.
- חמש שאלות לפני שמשקיעים, ודוגמה בשקלים לגודל החשיפה.
דמיינו שאתם שומעים שוב: "הבינה המלאכותית צריכה מרכזי נתונים, ומרכזי נתונים צריכים חשמל". הסיפור נשמע הגיוני. אבל השאלה של משקיע חדש היא אחרת: איפה בדיוק בשרשרת מרוויחים, ומה קורה לכסף שלכם אם הסיפור מתעכב?
המדריך הזה לא אומר במה להשקיע. הוא נותן לכם דרך להבין את הנושא לפני שמחליטים.
צעד 1: להבין מי מרוויח בשרשרת
מרכז נתונים הוא מבנה מלא שרתים, שמריצים בו אפליקציות, שירותי ענן ובינה מלאכותית. הכסף שמסביבו מתחלק בין ארבע חוליות, ולכל אחת מודל עסקי וסיכון אחר:
- השבבים והציוד: חברות שמייצרות שרתים, שבבים, קירור וציוד חשמל. הן תלויות בקצב ההזמנות.
- המבנים: חברות שבונות ומחזיקות את המבנים ומשכירות אותם. חלקן קרנות נדל"ן שנקראות REIT, כלומר קרן שמחזיקה נכסים ומשכירה אותם. הן מרוויחות משכר דירה, ולכן תלויות בתפוסה ובמחירי השכירות.
- החשמל והרשת: חברות שמספקות חשמל ותשתית. בלי חיבור לחשמל אין מרכז נתונים.
- הלקוחות: חברות הענן הענקיות, שמשתמשות במרכזים האלה ומשלמות עליהם. מי שמרוויח מהשרשרת תלוי גם בהחלטות ההשקעה שלהן.
צעד 2: מה אומרים המספרים?
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), מרכזי נתונים צרכו ב-2024 כ-1.5% מהחשמל בעולם, כ-415 טרה-ואט-שעה. הסוכנות מעריכה שהצריכה תהיה יותר מכפולה עד 2030, לכ-945 טרה-ואט-שעה, ושהבינה המלאכותית היא המניע המרכזי לגידול. זה תחזית, לא עובדה.
הצד של הכסף: לפי הערכה של J.P. Morgan, ההוצאה ההונית של חמש ענקיות הענן הגדולות בארה"ב תגיע ב-2026 ל-697 מיליארד דולר. גם זו הערכה, והיא של גוף שמעורב במימון הענף ולכן יש לו עניין בצמיחתו.
מה המספרים לא אומרים? שלושה דברים:
- הם טווח, לא נקודה. גם ה-IEA עצמה מציגה ל-2035 טווח של 700 עד 1,700 טרה-ואט-שעה, לפי כמה מהר תתפשט הבינה המלאכותית ובכמה יעילות.
- לא כל פרויקט יקום. לפי ה-IEA, כ-20% מהפרויקטים המתוכננים עלולים להתעכב אם בעיות הרשת לא ייפתרו.
- גם הצמיחה מסתיימת באיזשהו שלב. לפי Moody's, הצמיחה בקיבולת תתייצב בסוף, אבל קשה לדעת מתי. הסיכונים שהיא מציינת: בנייה יתר, התיישנות טכנולוגית, ירידה בביקוש מצד הלקוחות, ושטחים ריקים שמורידים את שכר הדירה.
צעד 3: ארבע דרכים להיחשף, וסיכון אחד לכל דרך
הסבר כללי, לא המלצה:
- קרן שמשכירה מרכזי נתונים (REIT): הכנסה משכר דירה. לשים לב: תפוסה, שכר דירה, ותלות בכמה לקוחות גדולים.
- קרן תשתיות רחבה: גם מרכזי נתונים וגם אנטנות, סיבים ותשתיות אחרות. פיזור גדול יותר, וחשיפה קטנה יותר לנושא עצמו.
- חברות חשמל ותשתית: מרוויחות מהביקוש לחשמל. לשים לב: הן מתחייבות להשקעות ארוכות בזמן שהביקוש העתידי לא ברור.
- חברות שבבים וציוד: רגישות לקצב ההזמנות. לשים לב: מחזוריות. ביקוש גבוה היום לא מבטיח ביקוש גבוה בעוד שנתיים.
חלק מהקרנות והמסלולים משלבים כמה חוליות יחד. לכן הדבר הראשון לבדוק הוא מה בדיוק הקרן מחזיקה, ולא איך קוראים לה.
צעד 4: מה קורה בישראל?
בישראל הסיפור הוא קודם כול חשמל. לפי ביזפורטל (31.8.2026) ומאקו (14.8.2026), הוגשו למנהל המערכת בקשות לחיבור מרכזי נתונים בהיקף של כ-27 ג'יגה-ואט. לשם השוואה, שיא הצריכה הארצי עומד על כ-17-18 ג'יגה-ואט. הרשת התחייבה עד כה לכ-1.5 ג'יגה-ואט, ולפי הדיווחים רשות החשמל עצרה לכ-140 יום (עד תחילת דצמבר) אישור חיבורים חדשים.
אלה דיווחים בעיתונות. את צו הרשות עצמו לא ראינו. אבל העיקרון ברור: בלי חיבור לחשמל אין פרויקט. לכן, כשבודקים חברה או קרן שפעילה בתחום בישראל, שואלים אם יש לה התחייבות חתומה לחיבור, ולא רק תוכנית.
ועוד דבר לישראלי: רוב ההשקעות בתחום הן בחו"ל, כלומר בדולר. מה זה עושה לתוצאה בשקלים? כתבנו על זה במדריך על פיזור בינלאומי.
צעד 5: כמה מהתיק? דוגמה בשקלים
דוגמה (השערה, לא תחזית): תיק של 200,000 ₪. נניח שהנושא כולו יורד ב-40%. זו הנחה להמחשה בלבד.
- אם הנושא הוא 10% מהתיק (20,000 ₪): ההפסד 8,000 ₪, כלומר 4% מהתיק.
- אם הנושא הוא 30% מהתיק (60,000 ₪): ההפסד 24,000 ₪, כלומר 12% מהתיק.
אותו נושא ואותה ירידה, ותוצאה פי שלושה. כמה שמים בנושא חשוב לא פחות מהנושא עצמו.
חמש שאלות לפני שמשקיעים
- מה בדיוק הקרן מחזיקה? מבנים, חשמל, שבבים, או שילוב?
- האם אני כבר חשוף לזה? קרנות מדד רחבות כבר מחזיקות חברות טכנולוגיה גדולות. בדקו חפיפה לפני שמוסיפים.
- כמה מהתיק זה? בדקו את הפער בין 10% ל-30% מהדוגמה.
- כמה זה עולה? דמי ניהול של הקרן, והמטבע שבו היא נקובה.
- מה האופק שלי? כסף שנצרך בעוד שנתיים לא מתאים לנושא מחזורי.
מה עושים השבוע
- בודקים אם אחד המוצרים שלכם כבר מחזיק חברות מהתחום (שאלו את הגוף המנהל או היועץ).
- כותבים כמה אחוזים מהתיק אתם מוכנים להקצות לנושא אחד, לפני שמשקיעים.
- מסמנים תאריך לבדיקה חוזרת. פעם בשנה מספיק.
מרכזי נתונים הם סיפור אמיתי. השאלה היא לא אם הוא נכון, אלא כמה מהכסף שלכם צריך להיות תלוי בו.
מקורות: IEA, Energy and AI (2025) | J.P. Morgan AM, Powering progress (2026) | Moody's CreditView (15.5.2025) | ביזפורטל, 31.8.2026 | מאקו, 14.8.2026
אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים.
